<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ד' שער ב'</h1>
<h2>דף לא.</h2>
דבר שדמיו קצובים, אפילו הגביה ואחר [כך] פסק קנה. ר"ם. וכן במסכת נדרים [ל"א ע"א] דמדפסק סמכה דעתו. וכל אלו הדינים פרק הספינה. הנוטל כלי מן האומן ע"מ לבקרו ונאנס בידו חייב, והוא דקצי דמיה וזבינא חריפא. אבל אם הוא מכר שאינו נמכר במהרה לא, דהנאת מוכר היא שיבקר אותו. וקצבת דמים דאמרי, היינו או שהוא ידוע מפעם אחרת, או שפירש לו המוכר קודם שבירת אותו כלי. ואיתיה בנדרים [שם].
